המזכירה תרצה היתה זו שבאה לכיתה להודיע לי, פחדתי ממנה.

מאז הכסף שלא הבאתי לה בזמן היה לי קשה לדבר איתה.

“אתם נוסעים לירושלים עכשיו, רחל” אמרה בקול החזק שלה

ונתנה לי פתק שחרור לשומר, “אבא שלך התקשר”..



“רחלי”… אביגיל בכתה מעבר לקו.

רחלי לפתה את השפופרת והתיישבה על קצה הריפוד הכחול.

מפחדת לטבוע. “רחלי, אני חייבת את המעטפה הרגע, את לא

מבינה את התסבוכת! רחלי, תתקשרי אליה, בבקשה!”

איך אפשר להפסיק לעשות חשבון?

שש שנים אחרי שנפרדה רחלי מטבריה, לא מצליחה להשאיר את

המינוסים מאחוריה, רדפה תזכורת מייראת אחריה עד ירושלים.

הדיאטה המוזרה שהמציא אבא של אביגיל לא באמת מצליחה

להשכיח את מה שהיה, וכשחני מעיזה להיעלם שוב, והפעם

נעלמת יחד אתה מעטפה עבה ושווה של “שנה של אושר”,

משהו יסודי מתערער.

“לא עושה חשבון” – מסע בין זכרונות עבר ללבטי ההווה, בין

סמטאות הרובע היהודי לגלי הימה התכולה, נסגרים חשבונות,

ומעגלי חיים של עבר והווה נפתחים ברגישות

ובאומץ משיקים ומפלסים דרך.